מאמרים

בתחילת דרכי כעורכת דין בתחום הפלילי, האמנתי שצדק הוא לא רק כוכב, האמנתי שאנשים יכולים להיות רעים, אבל על מעשיהם הם ישלמו- לאט, לאט הבנתי שייתכן ושאת הרוע מרכיבים כמה פרמטרים. שהמניע העיקרי שלהם הוא אינטרסים- פתאום גיליתי עולם שבחלומות הכי גרועים שלי לא האמנתי שקיים.

זוג חי ביחד (באושר לרוב...), מחליט להתחתן אולם שמחות אורז ודג בצלחת. כעבור כמה חודשים או שנים יחסיהם עולים על שרטון. בעולם נקי ומתוקן הצדדים מגיעים להסכמות, מפרידים כוחות. והנה תם לו פרק בחיי בני הזוג- אבל בעולם שבו אנו חיים, עולם אכזרי ומכוער. לעתים התרחיש הזה הוא חלום באספמיה...

אז נחזור ל2008 אני עורכת דין בתחילת דרכי עובדת במשרד פלילי מצליח בתל אביב- ומקבלת לידי את אחד התיקים הראשונים שלי (שבו ניהלתי הוכחות) כי על פי רוב התיקים הפליליים מסתיימים בהסדרים. אך הפעם התברר כי המצב שונה. למשרדי נכנס א' גבר גבוה. נעים הליכות- ורהוט, ומתחיל לספר לי את סיפורו - יושב מולי אדם נורמטיבי לחלוטין, שעתיד להיכנס בשעריו של המשפט הפלילי, שכן הוגש נגדו כתב אישום בגין איומים על אשתו ופגיעה בפרטיותה - על פניו נראה שעבירות אלה אינן החמורות ביותר בספר העונשין, אבל מבחינת א' עולמו חרב – אחד מחששותיו העיקריים הוא: "אסור לאף אחד לדעת מזה!? אנשים יכולים לגלות- שיש לי תיק פלילי?"

בשלב הזה אני מרגיעה, א' נטול עבר פלילי מכל סוג שהוא, הוא עדיין נחשב בגדר "ללא עבר פלילי". ועצם הגשת כתב האישום היא לא הרשעה בפלילים- "כל עוד בית המשפט לא הרשיע אותך, אתה בסטטוס של אין עבר, אין הרשעות... הדבר היחיד שיש לך זה מב"ד. תיק שממתין לבירור דין- במקרה שלך הוגש כתב אישום, אבל לא הורשעת!"

א' מודאג, הוא מספר כי מאז הגיע כתב האישום שהוגש נגדו, הוא סובל מחרדות, לא מסוגל להתרכז בעבודה, מפחד להיפגש עם בנותיו שמא אשתו תתלונן שוב. על דברים שלא היו ולא נבראו.

א' מפחד. ואתם שואלים מה א' עשה? א' בחר להתגרש, וכנראה בחר להתגרש מהאישה הלא נכונה, כי ברגע שהוא קיבל את ההחלטה, היא יצאה למסע נקמה, היא החליטה להשחיר את פניו - ולהתלונן במשטרה על דברים שלא היו ולא נבראו.

בסופו של דבר הצלחתי לזכות את א' מהמיוחס לו בכתב האישום – למזלו הוא שמר בטלפון הנייד האישי שלו הודעות שהמתלוננת שלחה אליו בהן היא בעצמה מאיימת עליו- כמו כן בבית המשפט כישורי המשחק של המתלוננת, בגדו בה, והיא נמצאה כמי שלא ניתן לסמוך על עדותה.

למה א' מעניין? הרי מדובר בתיק ישן. לפני יותר מעשור (העברות בוצעו בשנת 2006)
כי אז זה היה א'. ומאז התיק הזה- הבנתי שכמו א' יש הרבה, אנשים נורמטיביים לגמרי שיום אחד "השמים נפלו עליהם". יום אחד מישהו שמייצג מדינה שלמה (תובע/ת) בחר להצביע עליהם כנאשמים במשפט פלילי, ולעתים תיקים כמו של א' (רק חמורים יותר). שהעברות הן בתחום האלימות הפיזית. מסתיימים במעצר ואף מאסר מאחורי סורג ובריח.

עכשיו דמיינו לכם מצב שבו לא עשיתם שום דבר לאף אדם, מלבד להיפרד, לקום וללכת. ויום בהיר אחד על דלתכם דופק שוטר שבא לעצור אתכם - אתם מובלים כאחרון העבריינים. אזוקים- בניידת (ייתכן שהשכנים רואים אתכם) לתחנת המשטרה. שבה פותחים לכם תיק פלילי, מצלמים אתכם, לוקחים מכם טביעות אצבע, ולאחר חקירה נועלים אתכם בתא קטן ומעופש עם מיטת ברזל שעליה מזרן דק- ריח שלעולם לא תשכחו, דלת הסורגים סוגרת אתכם בתא הקטן והמעופש ברעש מחריש אוזניים, רעש שייחרת בתודעתכם וייצרב בכם לעולמי עד...

בואו נדבר על זה ונקרא לילד בשמו: תופעת "תלונות השווא". מה היקפה? ארגוני הנשים טוענים כי מדובר בתופעה שולית ביותר. וכי בקושי 2% מכלל התלונות הן תלונות שווא. וגם אם הדבר אכן נכון, למה לא להתייחס למצב כאל תופעה? תופעה חמורה שיש להילחם בה בכל דרך אפשרית.

ב-5.7.2017 היה אמור להתקיים דיון בכנסת בוועדה לצדק חלוקתי, שהיה אמור לעסוק בתופעה של תלונות השווא. למרבה הצער. הדיון בוטל- בעקבות פנייה בכתב של 13 ארגוני נשים.
ביטול הדיון בסוגיה שיש בה פגיעה באדם באשר הוא אדם- (ללא קשר לעניין המגדר) הכעיס אותי מאד- כמדינה דמוקרטית שדואגת לכלל אזרחיה. יש לתת את הדעת והדין לפגיעה בכלל האזרחים.

לבסוף, ב-11.7.17 התקיים הדיון בכנסת ובמהלכו הציג חבר הכנסת מיקי זוהר את הנתונים הבאים: 20 אלף תלונות מוגשות מדי שנה בדבר אלימות במשפחה. אך רק 40% מכלל התלונות מבשילות לכתבי אישום.
נותרנו עם 60% מהתלונות שאין לנו מושג אם מדובר בהן בתלונה אמתית או בתלונת שווא?
נציג מטעם המשטרה הגיע לדיון בכנסת והציג נתונים. שלפיהם בשנים 2014-2017 הוגשו 615 תלונות שווא. 615 אנשים כמו א'...
לדיון זה לא הגיעו נציגים מטעם ארגוני הנשים. וחבל שכך. כידוע. התעלמות מתופעה קיימת לא תביא להכחדתה- מדובר בתופעה חיה ובועטת, תופעה שבוערת במרחב הציבורי, שיש לטפל בה ולתמוך בקורבנותיה.

מאז הטיפול בתיק של א' הגיעו למשרדי עוד הרבה "אלפים"- את חלקם הצלחתי לשחרר עוד בשלב המעצר ימים- ומעולם לא הוגש נגדם כתב אישום- התיק נסגר. עם זאת. אני חייבת לציין שמעולם לא נתקלתי בלקוח שאכן סגרו את התיק נגדו אבל נגד המתלוננת ששיקרה הגישו כתב אישום.
כמעט בכל הרצאה שאני מעבירה בנושא "תלונות השווא" קם מישהו בקהל ובוחר לשתף את הנוכחים בסיפורו האישי- כמעט תמיד מדובר בסכסוך גירושים שהסלים- והגיע לכדי תלונה במשטרה. מדהים לראות איך בכל הרצאה והרצאה ישנו אותו א' בקהל. אני בטוחה שגם אתם הקוראים. מכירים מישהו כזה באופן אישי.

עכשיו עולה התהייה האם מדובר בתופעה שולית. או בתופעה שיש להכיר בה ולהקיא אותה מקרבנו?
מכאן אני קוראת לכל חבריי התובעים. שיושר ואמת הם נר לרגליהם:- אתם. שעוסקים לילות כימים בהגשת כתבי אישום, ידכם היא שצריכה לרעוד בטרם תחתמו על כתב אישום גבולי או לא ברור שדעתכם אינה נוחה ממנו (ויש כאלה...). במקרה זה, אנא מכם, הזמינו את המתלוננת, שוחחו עמה במשרד, התרשמו ממנה, - כל זאת טרם הגשתו של כתב האישום לבית המשפט. גם אם מדובר ב"עברות קלות" וגם אם אתם עמוסים בעבודה ויש מחסור בתקנים, הרי מדובר בדיני נפשות...ייתכן ושמדובר באדם חף מפשע, באדם שלא עשה דבר לאף אחד, באדם כמוני וכמוכם...

הרבה "אלפים" מסתובבים בינינו... לא הייתם רוצים להיות המקרה הבא.

*** כל הזכויות שמורות לעו"ד הגר אמר

04/10/2017